<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קצ"ד</h1>
<h2>דף כח:</h2>
כתב הרב ר' יצחק בר אשר ז"ל בתוספות שלו במסכת סנהדרין. ר' יוסי אומר גיסו לבדו וכו' מהא שמעינן דכל שנים שאינם קרובים זה לזה כלל אלא נשותיהן קרובות זו לזו אינם פסולים אלא נושאים אחיות כגון אחד נשוי לאה ואחד נשוי רחל אבל לא יותר מכן כגון אחד נשוי דינה ואחד נשוי רחל או בת רחל ואעפ"י שבעל דינה פסול לאשת יוסף בן רחל דהוה ליה אשת בן אחות חמותו דאשה כבעלה אמרי' בכל מקום כדאמרינן לעיל אפי' הכי בעל דינה כשר לבעל רחל. ואעפ"י שפסול לאשתו דהוה ליה הוא חתן בעל אחות אמה והיא לו בת אחות חמותו אפי' הכי כשר לבעלה דבעל כאשתו לא אמרי' בכל מקום. ונראה בעיני דהוא הדין לחורגתו דכל כי האי גוונא אמרי' בעל כאשתו. דמה לי נשואין שתי אחיות ומה לי נשואין אם ובת שאין הפסק קורבה ביניהם אבל אחד נשוי דינה ואחד נשוי סרח בת אשר או אחד בת ראובן ואחד בת שמעון כולן כשרים זה לזה דממעטי מגיסו לבדו. והלכה כר' יוסי. עד כאן כתב הרב ז"ל. עוד כתב שונא שלא דבר עמו שלשה ימים בספרי נפקא לן מהכא והוא לא שונא הוא לו מתמול שלשום. תמול שנים שלשום תלתא אלמא מי ששונא את חבירו שלשה ימים הוא בחזקת שונא אבל פחות מכאן לא דומיא דשור המועד ע"כ.
